לגלריית התמונות מהיום השני של האולסטאר

חיה אחרת, ככה הייתי מגדיר את היום השני של אולסטאר 2018. ההתחלה הייתה רגועה. 9 בבוקר, אולם הכנסים של אל איי, 10 שחקנים שמורכבים מכוכבי עבר והווה כמו אלה דלה דון, מאגסי בוגס, רון הארפר, רשארד לואיס, הוראס גרנט ויותר חשוב מכך, ספורטאי ספיישל אולימפיקס שזכו להגשים חלום וגרמו לנו, המדיה והקהל להתרגש מדברים יותר חשובים מתחרות הטבעות או משחק אולסטאר.

11:15, האולם מלא עד אפס מקום, הילדים שואגים וקבוצת לברון נכנסת. אחד אחד הם עולים על המגרש, מי שבריא ומי שפצוע, כולם באו לחום ההוליוודי השבוע. בין לבין אני מצליח להגיד שלום ולהחליף כמה מילים עם קיירי, אחד האנשים היותר נחמדים בליגה. הריטואל יודע, רצים מצד לצד, מתרגלים הנעת כדור, מחייכים לאוהדים, זורקים מחצי מגרש וממשיכים לחדר הריאיונות. אני אחריהם.

מתחילים עם המשתתפים בתחרויות השונות היום, מוריי, מיטשל, מארקנן וכל החברים. החבר'ה הפופולריים תפסו כמו תמיד את תשומת הלב אז אני ניגשתי לאחד מהפתעות העונה ושחקן שלא יוצא לי לראיין בכל יום, ג'מאל מוריי.

שעה ורבע, זה הזמן שניתן לי לדבר עם השחקנים של שתי הקבוצות, לא קצת אבל לא יותר מדי בהתחשב בכמות העיתונאים שנמצאת היום. חיה אחרת, כבר אמרתי ? בזמן שלברון, קיירי ו-ווסטברוק זוכים לשיירה ארוכה של עיתונאים שגם כללה בחלק מהפעמים את קרלוס בוזר, נייט רובינסון וסטיבן ג'קסון (שהסתלבט על קיירי בנושא של כדור הארץ), כוכבים אחרים כמו ג'ואל אמביד, קייל לאורי, דמאר דרוזן, ג'ימי באטלר ועוד זכו לפחות תשומת לב ואני זכיתי לשמוע לא מעט דברים מעניינים מכמה מהשחקנים הטובים בליגה.

דרק רוז הוא אחד הסיפורים המעניינים בליגה כיום. מלהיות האמ מי וי הכי צעיר בהסטוריה, רוז הפך לשחק שלא מעט אנשי מקצוע חושבים שיפלט מהליגה. ג'ימי באטלר הוא אחד מאותם אנשים שמכירים טוב את רוז אחרי ששיחק איתו בשיקגו והיה מעניין במיוחד לשמוע ממנו מה הוא חושב על הנושא הזה.

הריאיון עם לאורי ודרוזן : 

את השעתיים שנותרו לי עד שאני הולך לאירוע המרכזי אני מעביר בעיקר בעריכה ובארוחה ראשונה להיום. למי ששואל את עצמו, העיתונאים קיבלו תלושים לקניית אוכל, זו הסיבה היחידה שאתם לא מקבלים תמונות של בופה עשיר בכל טוב.

בדרכי לאולם, אחרי שביליתי את כל היום במקום סגור, אני מבין את גודל הטירוף. עשרות אנשים בכל פינה, בכל רחוב, בכל מקום שקשור לאולסטאר . אני מגיע לסטייפלס ורואה את המשתתפים בתחרות הכשרונות. מוסרים, קולעים בעיקר מנסים לשמור על החיוך, כי הרי בשביל זה אנחנו פה. לא?

תחרות הכישרונות

מי היה מאמין שזה יהיה מעניין, ועוד בהתחלה? אמביד מתמודד מול הורפורד בסיבוב הראשון ומאבד את הכדור לפני שהצליח לבצע את המסירה בעוד הורפורד כבר קלע את הליי-אפ שלו בצד השני. אמביד כמו אמביד בטח בתהליך והשלים את הפער מהורפורד עם סיומת נהדרת בדמות שלשה מנצחת. התחרות ממשיכה עם מארקנן שמנצח את דראמונד בקלות לא מפתיעה יש לומר:

האולם אמנם עדיין ריק ברובו אבל אין ספק שהיום יש הרבה יותר אוהדים, ולא רק של הלייקרס. דינווידי, הפתעת העונה בעיניי, מנצח את באדי הילד למרות פיגור קלוג'מאל מוריי מפתיע (אם אפשר להגיד את זה על התחרות הזו) את לו וויליאמס.

סיבוב שני

"התהליך" מצליח לרמות את השופטים באחד המהלכים המצחקים של הסופ"ש הזה אבל לא מצליח להתגבר על הסנסציה הפינית של הבולס :

דינווידי נקלע לפיגור פעם נוספת אבל מכפר על כך עם קליעה מוצלחת משלוש בניסיון הראשון שלו. אט אט העולם מתמלא לו וגם המופעים על הפרקט מתרבים כשעכשיו מופיעים להקות של הווריורס והקליפרס. 

גמר

הרוקי הפיני אמנם קלעי יותר טוב מבחוץ אבל דינווידי זריז בהרבה, מה שהקנה לו את הניצחון בתחרות הכישורים.

תחרות השלשות

האריס המקומי מתחיל ראשון ונותן סיבוב ראשון יפה עם 18 נקודות, אלינגטון עלה אחריו ואחרי התחלה רעה חזר עם 8 קליעות מוצלחות שהביאו אותו ל-17 נק'. מיד אחר כך עולה האיש שכל אוהדי הלייקרס רוצים לראות פה בשנה הבאה, פול ג'ורג. פי ג'י כנראה התרגש מהמעמד ולא פגע בכלום. הבא בתור הוא דווין בוקר שהתחמם אחרי 30 שניות ועלה למקום הראשון עם 19 נקודות.

לפני שקייל לאורי מקבל את ההזדמנות שלו, האן בי איי מוקיר כמה מהמטביעים הגדולים שידע המשחק – לארי נאנס האב, דומיניקס וויליקינס (שגרם לקהל לקום מהכיסאות), נייט  רובינסון וזאק לאבין.

התחרות המאכזבת ממשיכה עם עוד כוכב שנופל בדמות בראדלי ביל. אחריו עולה הצלע השנייה של הספלאש בראדרס, קליי תומפסון שהצליח לעלות לגמר על חודה של נקודה. אחריו יעלה ויבוא אלוף השנה שעברה, אריק גורדון שהצליח להגיע ל-12 נק' בלבד והודח.

הגמר : תומפסון, האריס ובוקר

אחרי שהאריס התחיל חזק ונחלש בסיום בשביל לסיים עם 17 הגיע לו דווין בוקר הענק שפגש בעיקר את הרשת כל הדרך ל-28 נקודות שגם היקנו לו את הניצחון אחרי סיבוב נהדר של תומפסון שהצליח להגיע "רק" ל-25 נקודות.

אנדרה דיי והזמר "קומון" מופיעים בין לבין על וסוחפים את הקהל שלא מפסיק להריע להם. רגע השיא מגיע שהמצלמה מופנית לאגדות הכי גדולות של המשחק – ביל ראסל וקארים אבדול ג'באר שמוצגים על ידי גרנט היל שקורא לכולם ללכת בדרכו של מרטין לותר קיד, מרגש.

תחרות ההטבעות

כיאה לעיר הכוכבים, השופטים בתחרות ההטבעות לא יהיו השנה רק שחקני כדורסל כאשר כריס רוק (שגרם לכולנו לצחוק בקול רם אחרי שאמר שהוא הטביע פעם על קווין הארט אחרי שנשאל אם אי פעם הטביע), מארק וולברג ודי ג'יי חאלד.

הראשון לעלות הוא מיטשל שהפתיע את כולנו עם הדבר הבא :

אחרי ניסיון דאנק כושל של אולדיפו, דניס סמית' ג'וניור, הפייבוריט של לא מעט שחקנים עלה לתת שואו אך איכזב מעט. אל תדאגו, בסיבוב השני הוא יכפר על זה.

ב-1984 זה היה לארי נאנס האב, היום זה הבן שלו שינסה ללכת בעקבותיו, ואיזו דרך יותר טוב לעשות זאת מאשר להטביע עם הגופייה של האבא.  נאנס הבן הוציא את החולצה של פיניקס עם הספרה 22 מהארון ועם דאנק אולד סקול עלה למקום השני אחרי סיבוב ראשון בינוני.

חוזרים לדניס סמית'. אחרי דאנק לא מעניין במיוחד של אולדיפו (שלבש מסיכה של הפנתר השחור תוך כדי), סמית' חוזר בשביל לעשות את הדבר הבא:

למרות הדאנק המרשים שהקנה לו תוצאה מושלמת, סמית' לא זכה להגיע לגמר אחרי עוד הטבעה יפה של נאנס שיתמודד מול הכוכב של יוטה בגמר.

הגמר

מיטשל לא נשאר חייב לנאנס ולבש את הגופייה של וינס קרטר לדאנק המסכם שלו שגם העניק לו את הניצחון (השנוי במחלוקת יש שיאמרו), לא לפני שהשחקן החדש של קליבלנד הטביע בצורה יוצאת דופן :